אין תחליף למגע אנושי בגוף ובנפש;
כל אחד מאיתנו זקוק לו קצת אחרת, בצורה מדויקת עבורו.
תמיד אפשר להתיידד עם הגוף, גם אחרי שנים של זרות וחשדנות כלפיו;
ניתן להגשים את החלום לרקוד גם עשרות שנים אחרי שנקבר בפנים.
כדי לרפא פצעים צריך להוציא אותם לאור השמש – לתת להם מילים, להקשיב להם, להבין אותם, להכיר אותם;
כשעושים זאת בתוך טיפול, פוגשים לא רק פצעים אלא גם שמחה, לא רק כאב אלא גם הנאה.
כל התהליכים הללו – חיבור לגוף, גילוי החופש לנוע, מגע בפצעי הנפש שלנו – מורכב לעשות אותם לבד, לפעמים בלתי אפשרי;
יש דרכים שכדאי ללכת בהן יד ביד עם אדם אחר, אדם שלומדים לסמוך עליו.
לדרך הזו נוכל לצאת יחד.